״את אירועי ה7.10 אני לעולם לא אשכח. הכל התחיל ב6:30 בבוקר, נהננו רקדנו צחקנו ולפתע התחיל מטח מטורף לעברנו ואין סוף אזעקות, לא באמת הבנו את גודל המאורע... די מהר הלכנו לרכב כי הבנו שקיפלו את האירוע, ואז לפתע בשעה 7:30 תוך כדי היותנו ברכב עומדים בפקק התחיל ירי מסיבי לעברנו מטנדרים של מחבלים, ברחנו מהרכב אל אחת המכולות שבאזור המסיבה, שמה טיפלנו בהמון פצועים.

בשעה 8:20 שוב התחיל ירי מטורף למכולה וברחנו אל עבר אזור המסיבה ומשם ליער, אני והדר לבד התפצלנו מכולם התחבאנו בשייח כמה דקות ואז שוב מרגישים כדורים שורקים מעל ראשינו. רצנו מהר לתוך נחל גרר ולפתע עולים מולי 2 מחבלים עם בזנטים וסכין פונים אליי בערבית אני באינסטינקט עונה “תגידו לי שאתם לא מחבלים” מהר אני מבין את הסיטואציה ותוקף ראשון וצועק להדר ״תברחי״. לפתע בשעה 10:00 רואים 30 מחבלים מולנו שצועקים “איטבח אל יהוד״. משמה אני מוצא את עצמי בקרב על חיי של דקה בערך שבו אני מצליח לעלף את אחד המחבלים תוך כדי שאני מקבל המון מכות ואז המחבל השני שלף סכין, הצלחתי למנוע ממנו לדקור וברחתי בריצה חזרה להדר. רואים אותם בעיניים רוצחים עשרות של מבלים במסיבה בזמן שאנחנו מתחבאים בערוץ וצופים בהכל, רואים בעיניים חברה נחטפים לתוך עזה... פתאום בשעה 12:00 2 מחבלים ממש התקרבו אלינו הם לא מבחינים בנו וחולפים על פנינו.

ב15:30 שומעים עברית רהוטה מתלבטים אם לצאת החוצה אני מזהה את מגד הבאח שלי שהייתי טירון סיוון בלוך הוא ועוד 2 הם האנשים שנמצאים ברכב שהציל אותי, מתחילים בנסיעה ישר היתקלות עם מחבלים, הם פורקים אליהם ויורים לעברם. המשכנו בנסיעה תוך כדי אספנו עוד אנשים, לבסוף הגענו אל אופקים ומשמה ישר המשכנו לבית חולים לבקר את גל חברי שנורה ע״י מחבלים וניצל.

לסיכום, לא אשכח את היום הזה אני מודה למשפחה מודה להדר בת הזוג שלי שתיפקדה בצורה הרואית, מודה לחיים ומבין כמה אני בר מזל להיות פה עכשיו בריא ושלם במילואים בטוח שננצח בענק. אני חייב להודות לסיירת גולני ועל שירותי בתור לוחם מרגיש שזה אחת הסיבות שאני עדיין פה בין החיים. כמובן אני רוצה לציין את כל חברי שנרצחו הי”ד (עידו פרץ, יהונתן רום וניב תלצור) ושאר הנרצחים במסיבה, כמובן גם את כל החטופים שחייבים לחזור הביתה במהרה!"