סמל איון,  בן 51 מראש העין, לוחם ומפקד ותיק בפלוגה 401, איבד את חייו באופן טרגי במהלך האירועים המאתגרים סביב הפשיטה על בית החולים שיפא בעזה. למרות מאבק במחלת הסרטן בשנתיים האחרונות ולמרות שהוא עבר את גיל החובה לשירות מילואים, הוא התנדב בתקיפות לתפקיד בעזה עם פרוץ המלחמה.  "אין לנו בית אחר ואין לנו אפשרות להפסיד, חייבים לנצח", הצהיר בעמוד הפייסבוק שלו ב-27 בינואר.

סבסטיאן, המכונה בחיבה "סאבי", פגש את סופו בעודו התערב באומץ כדי למנוע ממחבל שנתפס להימלט במהלך הובלה של שבויים. בתוך הכאוס של הרגע, הוא נפגע מאש ידידותית, אירוע טרגי המכונה אש דו-צדדית. החטיבה ציינה כי ההכרה המהירה של סבסטיאן במצב והפעולה המיידית לסיכול הבריחה אופיינית למחויבותו ואומץ ליבו. מפרטים עלה כי במהלך ההובלה ניסה מחבל להימלט תוך ניצול רגע של מהירות מופחתת. בעקבות פרוטוקול צה"ל, סמל יון, שזיהה את הדחיפות, זינק למרדף. למרבה הטרגדיה, בירי שלאחר מכן כוונה לעבר המחבל הנמלט, יון נפגע בשוגג מכדורי חבריו, וכתוצאה מכך נהרג.

יהודה ראובני, חבר קרוב של סבסטיאן, העלה זיכרונות מתכונותיו יוצאות הדופן: "הוא היה אבא מדהים וחבר אפילו טוב יותר - אדם עם לב, חיוך ונכונות בלתי מעורערת לעזור. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל הוא באמת בלט בנדיבותו". סבסטיאן, עולה מארגנטינה לישראל, היה מוכר בחוג חבריו, במיוחד חבריו לאופנוענים. "נהגנו לצאת לכביש בשבתות, אפילו העזנו יחד לטיולים בחו"ל. התחברנו על אהבתנו המשותפת לאופנועים כבדים", נזכר יהודה, שעדיין נאבק להשלים עם פטירתו של סבסטיאן.

רס"ב איון נפל למען מדינת ישראל והוא החלל ה-251 מאז תחילת התמרון הקרקעי, אבל כפי שהוא כתב: אנחנו חייבים לנצח.