איתי, היה מפקד מחלקה בגדוד צבר מחטיבת גבעתי • התגורר בירוחם, בן 24 בנופלו. בקרב שבו נפל, נהרג גם רס"ן יפתח שחר ממושב פארן. השניים נהרגו כתוצאה מפיצוץ מטען. באותה התקרית נפצעו באורח קשה שבעה לוחמים מגדוד צבר. שבעת הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ומשפחותיהם עודכנו.

בישיבת אמי"ת בלבב שלם בירוחם ספדו ללוחם צה"ל סרן איתי סייף ז"ל שנהרג בקרב ברצועת עזה. "בית משפחת אמי"ת בלבב שלם אבל על נפילתו בקרב בעזה של בוגרנו היקר והאהוב, מחזור ט', סרן איתי סייף הי"ד", נכתב בהודעה.

הרב יאיר יעקובי, רב הישיבה התיכונית "בלבב שלם" בירוחם, שבה למד הנופל סרן איתי סייף, אמר בריאיון לתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב כי "איתי האהוב הוביל אנשים באהבה לכל, בענווה ובביישנות, ברגישות ועדינות, באמת וביושר פנימי". לדבריו, "עם כל התכונות האלה, הוא היה גם מנהיג. הוא המשיך את הערכים של המשפחה שלו". הרב ציין כי סייף הוא החלל השלישי בישיבה, ובנוסף קצין שנחטף הוא גם בוגר הישיבה.

הרב איציק ינאי, מחנכו של איתי בישיבה, אמר עליו עליו כי הוא היה "חבר טוב שכולם אוהבים, ואוהב לתת ולהעניק לסביבה". המחנך הוסיף כי הוא היה "אדם עם כוח רצון עצום, שהציב לעצמו מטרות גבוהות, וכבש אותן". לדבריו, "נפילתו היא אבידה גדולה למשפחת הישיבה ולכל עם ישראל".

אביו של סרן סייף רמי שר עם הזמר חנן בן ארי את השיר "שבורי לב". אימו של סרן סייף, חיה ספדה לו: "ילד אהוב של אמא, אהבה של אמא. אחרי 24 שנים ו-17 ימים אני מחזירה את הפקדון לקדוש ברוך הוא. הכל היה יותר מדי טוב, יותר מדי מושלם. מהלידה הטבעית והקלה ועד הילד המושלם שהיית. תמיד נוח לבריות, שקט ורגוע. ילד טוב שלא דורש כלום, אתה לא תבעת דבר. הכל הלך לך בקלות - הלימודים, החברים, תמיד מצטיין בהכל - בהדרכה, ברובוטיקה. תמיד הבנתי שאצטרך לשלם על זה מתישהו והקדוש ברוך הוא ירצה אותך בחזרה ילד מושלם שלי".

עוד הוסיפה האם: "ילד שפיו וליבו שווים, שיודע להתרגש מדברים מיוחדים. ילד של אמא, יד ימיני בהכל. תמיד אמרנו שאתה מהדורה משוכללת של אבא ושלי, עלית עלינו בהכל. לצערי לא הספקת לחוות אהבת אישה בחייך והאמת היא שכבר רצית. אבל אני זכיתי, אני הייתי החברה ששיתפת אותי בהכל. איזה מפקד היית לחיילך, אבא שלהם בכל דבר. אמרת לי ששברתם שיאים בצה"ל - המ"מ שנמצא עם חייליו הכי הרבה זמן".

"אמרת לי לפני כמה ימים שעכשיו זאת הכניסה שלהם ולאחר מכן הם חוזרים לישיבה. אני יודעת שאם מישהו מהם היה נופל ולא אתה - לא היה לך מנוח מהצער וכובד האחריות. הם היו גם חבריך, לפעמים היית צריך גם לכעוס אבל כמה קשה היה לך לכעוס. היית המפקד השקט, המסור והאחראי".

חבריו של איתי מספרים על בחור חברותי מאוד, שהיה עסוק בפעילויות חברתיות רבות, מהדרכה בסניף בני עקיבא ועד השתתפות בקבוצת הרובוטיקה היישובית איתה זכה במספר תחרויות. רחל קנול, מנהלת מרכז המדעים בירוחם כתבה עליו: “איתי סייף, הידוע בכינוי סוף, היה הקפטן הנערץ של הקבוצה. בתקופות השיא של העונה הוא היה נמצא בה 24/7 וכמעט לא הולך הביתה. רק לישון אחת לכמה ימים. איתי ידע להוביל את הקבוצה בנחישות, בשקט האופייני לו, ותמיד בנועם ובחיוך. בזכותו הקבוצה הגיעה להישגים מרשימים. וכמו שהוביל את הקבוצה, כך הוביל את חייליו בעזה. ברגישות אין קץ ובנחישות. תוך שהוא מאבד כל פעם מפקד או חבר. מבלי להישבר ומבלי לוותר. אין מילים לתאר את גודל האבידה".