רס"ן יהודה נתן כהן גדל בשדמות מחולה, למד בישיבה התיכונית בחיספין, שנה במכינה בעלי ומשם התגייס לפלס"ר גבעתי והגיע לדרגת  רב סרן ערב המלחמה.

בבוקר של ה7 באוקטובר יהודה זינק מביתו בבוקר שמחת תורה, הספיק להגיד לאביו "תתפללו", וירד דרומה. הוא וחבריו לחמו בגבורה והצילו רבים מתושבי נחל עוז. אבל כשבמשפחתו שאלו מה היה, הוא סיפר בצניעות "עשינו שמירות". כשבוע לאחר שפרצה המלחמה, היתה ליהודה הפסקה של חצי שעה והוא החליט ללכת לבקר את ת' שגם היה מגוייס. יהודה סיפר לו איך הוקפץ לדרום בשמחת תורה, "ונסע כמו מטורף" כדי להגיע לקיבוצים בעוטף. כשהגיעו השלבים בסיפור בהם יכל להתגאות, על הלחימה והגבורה, הפסיק את הסיפור כי "לא היה לו אגו".

את מה שבאמת קרה בנחל עוז בשמחת תורה גילתה המשפחה מאוחר יותר. יהודה, שהיה שחקן שח-מט מחונן, החליט לבנות אסטרטגיה ולהכין את המהלכים לפני שהוא נכנס ללחימה. הוא למד מה קורה בנחל עוז, איך הישוב בנוי, מה יש בפנים, וכמה מחבלים נמצאים בקיבוץ – ובעזרת המידע ניהל את הקרב.

"נחל עוז צמודה לבארי, זה יכל להיגמר כמו בבארי, בגלל הלחימה והגבורה של הפלוגה של יהודה, מנחל עוז היו עשרה הרוגים וחמישה חטופים, והחיילים חזרו לשלום" סיפר ת'. עוד אמר כי כשיהודה היה מתקשר מהמלחמה הוא "היה טוען 'אנחנו עושים שמירות בנחל עוז'. היום אנחנו יודעים שהוא ניהל קרב מול עשרות מחבלים".

לדבריו של ת', יהודה היה מתעסק בנושאים כבדי משקל, ברומו של עולם. "עם אביו אימו ואחיו בשולחן שבת היו תמיד דיבורים של משמעות, 5 דקות אחר כך הוא היה הולך לשחק עם האחיינים בני חמש "תופסת", ואחר כך מתיישב עם אדם מבוגר בן 70 לשחמט, זה היה יהודה, ידע להתחבר לכולם".

כמה שבועות לאחר מכן, במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה זיהה הכוח שהוביל תנועה חשודה במבנה. הוא הסתער, חיסל את המחבלים - אך ספג כדור קטלני ונפל בקרב. בהודעה להורי הלוחמים כתב סגנו של יהודה לאחר נפילתו: "יהודה הציל את כל הפלוגה במוות שלו, לא מילימטר פחות".

גיסו, תמיר, מספר על הקצין שמגיל צעיר היה מחובר למשמעות של שרשרת הדורות של העם היהודי, ושהביא את יכולותיו כשחקן שחמט מחונן אל שדה הקרב, תוך ניתוח אסטרטגי של זירת הלחימה.  בשבעה של יהודה, מתאר ת', הגיעו "כולם כולל כולם. נציגים מנחל עוז, הורים של חיילים של יהודה בעזה שלא יכלו להגיע בגלל הלחימה, הגיעה מישהי שארוסה לקצין של יהודה, היה לה ברור שהוא היה מגיע לפה אם הוא לא היה בלחימה והיא הגיעה במקומו".

שדמות מחולה מונה 150 משפחות, ובשבוע האחרון היא קברה שלושה מבניה. "ההנהלה בישוב מאד חזקה, אנחנו מרגישים יחידים פה" סיפר ת'. "כולם עוזרים, לוקחים את הילדים, מבשלים, שולחים פינוקים מכל הישובים בארץ, העיקר שנהיה מרוכזים בשבעה".

ת' מסיים את דבריו באמונה: "משפחתו של יהודה היא משפחה של שורדי שואה משני הצדדים. יהודה לא נהרג מהכרח, הוא בחר כזה. זהו חלק מגאולת ישראל, מהתקומה, וזה מאד מחזק את המשפחה. אפשר היה להכנס לתחקירים למה לא הרסו, ולמה לא עשו – אבל אנחנו מאמינים שהוא נהרג בזמן הנכון, ביום הנכון, בדקה הנכונה, בתפקיד הנכון ואנחנו מאד מתחזקים מזה".