top of page

“אם לקבלנים רע – למדינה רע עוד יותר”: ריאיון עם יו”ר מרכז הבנייה הישראלי

הביטחוניסטים

ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, מדבר על מצוקת ענף הבנייה שרק הלכה והחריפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. למרות הקשיים הרבים, הוא גם מאמין שיש פה הזדמנות היסטורית להיפטר מהתלות הבעייתית שפיתחנו בפועלים פלסטינים

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ענף הבנייה בישראל נתון בקשיים חמורים, וההתאוששות לא נראית באופק. ערן רולס, יו”ר מרכז הבנייה הישראלי, מסביר איך מצוקת הענף הולכת להשפיע על הכיס של כולנו, אבל גם שולח מסר אופטימי: “יש פה הזדמנות היסטורית להיפטר מהתלות בפועלים הפלסטינים”


אחד הצעדים הראשונים שנקט צה”ל בשמונה באוקטובר היה הטלת סגר כללי ביהודה ושומרון, שהביא לכך שפועלי הבניין הפלסטינים לא הורשו להיכנס לישראל. במקביל, הוציא פיקוד העורף הנחיות שהגבילו את העבודה באתרי הבנייה ברחבי הארץ, בין היתר בשל ההנחיות הנוגעות למרחב מוגן. העיריות והרשויות המקומיות הגיבו גם הן, ורבות מהן החליטו להשהות את כל מיזמי הבנייה בשטחן. כתוצאה מכך, מרבית אתרי הבנייה בישראל הושבתו לפרק זמן שנמשך בין מספר ימים למספר שבועות. חלקם טרם חזרו לפעילות.


התגובה הזו הייתה מתבקשת ומוצדקת, אך הנחיתה מהלומה קשה על ענף הבנייה הישראלי. “מה שקורה פה כרגע זאת דרמה גדולה”, מדגיש יו”ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס. “פרויקטים בכל רחבי הארץ מתעכבים ויש איחורים משמעותיים במסירת הדירות. זה משפיע על כולם, והראשונה להיפגע היא המדינה”.


 

אין עסקאות – אין מיסים: ההשפעה של משבר הנדל”ן על תקציב המדינה

ענף הבנייה בישראלי מצוי בקשיים עוד הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל. במרוצת השנים חלה התייקרות משמעותית בהיבטים רבים הנוגעים לענף. לדברי רולס, קרקע שעלתה בעבר 80-70 אלף שקלים, היום כבר עולה 400 אלף שקלים. אם לא די בכך, המע”מ המוטל על יזמים, היטלי ההשבחה, המיסים על העובדים הזרים – כל אלה זינקו בשיעור ניכר. הגזרה הכלכלית האחרונה הייתה העלייה החדה בריבית במשק, שהביאה לירידה ביכולת הקנייה, וכפועל יוצא גם לירידה בביקוש לדירות. בתוך המציאות המורכבת הזאת פרצה המלחמה והנחיתה על ענף הבנייה המדשדש עוד מכה קשה.


ערן רולס מדגיש שהקשיים של ענף הבנייה משליכים על ענפים נוספים. “יש תעשיות ענק שלמות שנשענות על ענף הבנייה כמו תעשיית מוצרי הבנייה, יצרניות הבלוקים והריצוף, חברות המטבחים – וכל אלה הולכות להיפגע”, הוא מתריע. “מובן שגם חברות קטנות ואנשים פרטיים שעוסקים בתחום כמו אדריכלים, מהנדסים ומעצבי פנים משלמים ועוד ישלמו את המחיר”. הפגיעה ההיקפית הזו משפיעה גם על כלכלת ישראל. ״המדינה הולכת להיכנס לבור תזרימי מטורף. כרבע מתקציב המדינה מגיע ממיסים על עסקאות נדל”ן, וכשאין עסקאות אין מיסים. אנחנו מדברים על הכנסה של כ-120 מיליארד שקל בשנה, וההערכה שלי היא שנראה בשנה הקרובה גירעון של 60-40 מיליארד שקל בתקציב המדינה רק בגלל זה. איך שלא נסובב את זה – כשלקבלנים רע, למדינה רע עוד יותר. אני לא יודע אם הקברניטים לא קולטים את זה, או שהם בוחרים להסתיר את זה מהציבור”.


התלות בפועלים הפלסטינים: הזדמנות היסטורית להיפטר מהרעה החולה

לפני מלחמת חרבות ברזל עבדו בישראל באופן ממוסד כ-80 אלף פועלים מיו”ש, כ-20 אלף פועלים מעזה ועוד כ-40 אלף שב”חים (שוהים בלתי חוקיים). חלק מהשב”חים חזרו לפעול בישראל, עם כל הבעייתיות שבדבר, אך הפועלים עם ההיתרים לא נכנסו לישראל מאז השבעה באוקטובר.


במקביל לכך, עובדים רבים בענף, בהם מנהלי עבודה ומהנדסים, הם לוחמים וקצינים ביחידות קרביות שהוקפצו למילואים מייד עם פרוץ המלחמה. חלק לא מבוטל מהם עדיין נמצא בשירות מילואים פעיל, מה שמעמיק אף יותר את המחסור בידיים עובדות.


קולות שונים קוראים לפתרון הקל: להתיר לפלסטינים לחזור לעבוד בישראל. לדברי ערן רולס אסור בשום פנים ואופן לאפשר לדבר כזה לקרות – לא עכשיו ולא בהמשך הדרך. “מדינת ישראל פיתחה תלות בפועלים הפלסטינים, ויש פה הזדמנות היסטורית להיפטר מהתלות הזו ולבטל את כל היתרי הכניסה של הפועלים הפלסטינים לישראל״.


רולס מסביר שהפועלים הפלסטינים מייצרים בעיות רבות לענף הבנייה, ואף מהווים סכנה לביטחון ישראל. “כל איש בניין יודע שהפועלים הפלסטינים מייצרים נזקים מכוונים על רקע לאומני, והנזקים האלה מגיעים להיקפים של כמה מיליארדים בשנה”, הוא אומר. “הם פוגעים באינסטלציה, סותמים מרזבים עם זפת, מחדירים מים לארגזי חשמל – מה לא. התופעה הזאת כל כך שכיחה ומוכרת שהקבלנים כבר מתמחרים את הנזקים מראש, ומעמיסים את העלות הצפויה על הלקוח”.


מעבר לכך, כפי שהוכח בהזדמנויות רבות וכואבות, חלק מהפועלים גם מעורבים בפעילויות טרור נגד יהודים. רק לאחרונה ביצע פועל פלסטיני בלי היתרים פיגוע דקירה בגן יבנה, שבו נפצע קשה נער בן 17. “מאז השבעה באוקטובר אנחנו רואים את העלייה במוטיבציה של הפלסטינים לבצע פיגועים, וזה לא משנה אם הם מגיעים מעזה או מיו”ש”, קובע רולס. “תמיד טענתי שהפועלים האלה מסוכנים, ועכשיו אני בכלל לא מוכן שהם יסתובבו פה ברחובות. בעיניי, כל ראש עיר שנותן לפועלים פלסטינים לעבוד באתרי הבניה אצלו בעיר יהיה שותף באשמה אם יקרה פיגוע נוסף”.


המחסור בידיים עובדות: ביקשנו 100 אלף פועלים – קיבלנו 1,000

יו”ר מרכז הבנייה הישראלי נחרץ בדעתו שאסור לאפשר לפועלים הפלסטינים לחזור לעבוד בישראל, אבל גם יודע שבלי פועלים הקבלנים פשוט לא יוכלו לעמוד בהתחייבות שלהם.


כדי למלא את השורות הוא מעלה שני פתרונות אפשריים. הראשון והמהיר ביותר הוא להביא עובדים זרים, והשני הוא להכשיר עובדים ישראלים. לדבריו, שני הפתרונות הללו לא נעשים בקצב ובהיקף הנדרשים. “ביקשנו מהמדינה להתיר כניסה ל-100 אלף עובדים זרים, ומאז תחילת המלחמה קיבלנו רק 1,000. זה מצב אבסורדי ומתסכל כי יש אלפי פועלים שרק מחכים שיאשרו להם לבוא לישראל”.


רולס מציין שגם אם המדינה תאשר את המכסה הנדרשת, עדיין תהיה בעיה להביא מסה כזאת של פועלים זרים כיוון שאין איפה לשכן אותם. “הפועלים הפלסטינים חוזרים לישון בבתים שלהם, אבל לפועלים הזרים צריך לסדר מקום מגורים”, הוא מסביר. “בהרבה מדינות בעולם נהוג להקים ריזורטים לעובדים זרים. מדובר בכפרים שנותנים דיור ברמה של אכסנייה, ומספקים את כל השירותים הדרושים למחיה כמו סופרמרקט, מרפאה וחדר כושר. אנחנו מוכרחים להקים גם בארץ ארבעה-חמישה ריזורטים כאלה, ובהחלט מסוגלים לכך, אבל כמו כל דבר במדינה – אין תכנון ואין ביצוע”.


הפתרון השני למחסור בפועלים הוא כאמור הכשרת עובדים ישראלים. דווקא כאן המדינה כן מנסה לפעול, ואפילו השיקה תוכניות לעידוד תעסוקה בענפי הבנייה והחקלאות, שבמסגרתן היא מציעה מענקים כספיים לישראלים שישתלבו בתחום. לדברי רולס, התמריץ הזה יכול להועיל במידת מה, אבל כדי ליצור שינוי משמעותי צריך לעצב מחדש את האופן שבו הישראלים תופסים את ענף הבנייה.


“ישראלים לא אוהבים לעבוד בבנייה, זה כנראה לא טבוע בדנ”א היהודי”, הוא אומר. “בעיניי זה חבל מאוד כי אנשים לא מבינים שיש בענף הזה מגוון תפקידים. לצד בנאות וטיח, אפשר להגיע למשרות מעניינות כמו תכנון מיזוג אוויר והתקנת מערכות חשמל חכם. יש כאן גם אפשרות להרוויח הרבה מאוד כסף, והמוכשרים יוכלו להתקדם להיות מנהלי עבודה וקבלנים, ולבנות לעצמם קריירה משמעותית ומכניסה. אני כל הזמן אומר שהכשרת עובדים ישראלים זה הדבר החשוב ביותר בענף הבנייה, וגם מנסה לשכנע צעירים לבוא לתחום, אבל לצערי אין מספיק היענות”.


דירה בחצי מחיר? אולי זאת הדרך להודות למילואימניקים

ערן רולס לא מנסה להסתיר את עומק הקשיים שבהם נתון ענף הבנייה הישראלי, אבל גם יודע להצביע על כמה נקודות אור. הראשונה שבהן היא השיפור הניכר שחל בענף מבחינת השמירה על הבטיחות. “ראינו בשנים האחרונות מקרים של בעלי חברות שנשלחו לכלא בעקבות תאונות שהתרחשו באתרי העבודה שלהם, וזה בהחלט יצר התרעה”, הוא מספר. “היום כל החברות הקבלניות מקדישות תשומת לב רבה לנושא הבטיחות ומקפידות לאכוף את כל הנהלים, ולשמחתי יש שיפור משמעותי”. נקודת אור נוספת קשורה בשיטות הבנייה שהולכות ומשתכללות כל הזמן. רולס מדגיש שהשיטות החדשות אומנם מייעלות תהליכים ויכולות לסייע בהגנה על הפועלים, אך הן עדיין לא מהוות תחליף לכוח אדם.


נקודה נוספת שמעניקה לרולס תקווה מסוימת היא גל העלייה החדש של יהודי התפוצות. הגל הזה אומנם נובע מסיבה מצערת של אנטישמיות גואה, אך מזרים לכאן תושבים חדשים שמהווים כוח קנייה חשוב בשוק הנדל”ן. “פתחנו קו ייעוץ לעולים חדשים שמחפשים בית בישראל”, הוא משתף. “מובן שבלי פועלים לא נוכל לספק להם בתים, אבל בהחלט יש כאן הזדמנות צמיחה לענף הבנייה”.


לקראת סוף הריאיון מבקש רולס להציג רעיון שיכול להועיל גם לכוחות הלוחמים וגם לכלכלה הישראלית. “אני חושב שמילואימניקים וחיילים סדירים שלחמו במלחמה הנוכחית ראויים לקבל זכות לרכוש דירה בפריפריה ב-50 אחוז הנחה”, הוא אומר. “המדינה לא נדרשת להוציא לשם כך שקל מהכיס שלה, היא פשוט תרוויח פחות מהעסקאות האלה. בעיניי זאת אמירה תודה ללוחמים, הצ’ופר הכי יפה שאפשר לתת להם, וזה משהו שהייתי רוצה לראות אותו קורה”.

קישור להורדת מסמך
Logo Israel War Database6.png

יש לך עוד מידע לשתף את העולם? כתבו לנו

© 2023 מבית היוצר של הביטחוניסטים.

בנייה ועדכון שוטף: ישי גלב

bottom of page