תיאטרון הטרור: על ההסברה הפלסטינית ההפוכה
ערן להב

לאחר טבח ה-7 באוקטובר הזדעזעה הקהילה הבינלאומית מן הזוועות המחרידות שבוצעו על ידי חמאס, הג’האד האסלאמי ואזרחים פלסטינים שהשתתפו בטבח. ההשוואות בין חמאס לדאע”ש ולנאצים העניקו לישראל תמיכה בינלאומית נרחבת ואור ירוק לפעול בעזה במטרה למוטט את חמאס ולהשיב את החטופים הביתה. ההסברה הישראלית מצאה אוזן קשבת, מכיוון שמרבית חברות הקהילה הבינלאומית התקשו לתמוך בצד הפלסטיני שביצע זוועות בלתי אנושיות אלה.
חמאס והפלסטינים היו בצרות. כיצד יוכלו לשנות את דעת הקהל העולמית שהציבה אותם בשורה אחת עם דאע”ש והנאצים? הן חמאס והן הרשות הפלסטינית הבינו כי על מנת לנצח במלחמה זו יהיה עליהן להשתמש בקלף שבו משתמשים הפלסטינים כבר שנים: פגיעה בלגיטימיות של ישראל בעולם.
“ההסברה ההפוכה” הפלסטינית
בזמן שבערבית ממשיכה ללא הרף ההסתה נגד יהודים, באוזני הקהילה הבינלאומית נשמעת מנגינה אחרת. בהצהרותיהם בחודשים האחרונים נוקטים בכירים ברשות הפלסטינית ובחמאס בגישת “ההסברה ההפוכה”. גישה זו מתבססת על שיטה פשוטה: כדי להאשים את ישראל, הם עושים שימוש דווקא בטרמינולוגיה מתוך הזוועות שחולל חמאס ב-7 באוקטובר ומתוך עדויות חטופים שחזרו מן השבי.
הפלסטינים משתמשים במושגי ליבה מן הנרטיב הישראלי של ה-7 באוקטובר והופכים אותם לנרטיב פלסטיני. חמאס קשוב לנקודות המכאיבות לציבור הישראלי ומזהה את התגובה הבינלאומית לנרטיב הישראלי. כבר בדצמבר 2023 ניכס חמאס את התאריך הסמלי של ה-7 באוקטובר וקבע שזה היה היום שבו החלה המתקפה על עזה: “היום בו החלה המתקפה על עמנו”. בדרך זו מנסה ארגון הטרור הרצחני להטעין את התאריך הסמלי של הטבח המזוויע בתוכן הפוך: “היום שבו ישראל תקפה את הפלסטינים”. הוא הופך את המתקפה הברוטלית שלו על פניה, ומציג את עצמו כקורבן.
כמו כן, חמאס מזהה גם את המניע ההומניטרי שמשפיע על דעת הקהל הבינלאומית ומשתמש בו לטובתו. הוא מגדיר את המחבלים שנשבו בידי ישראל כ”עצורים” ש”נעלמו” במסגרת חטיפה לכאורה של “פלסטינים חפים מפשע” בידי הכוחות הישראליים, וטוען כי יש ביניהם נשים, קשישים וילדים – בדומה לתיאור החטופים הישראלים, שהוחזקו בידי חמאס ושוחררו. לדבריו, “הם מוחזקים בתנאים נוראיים במיוחד”.
הצהרות אלה נפוצו לאחר עסקאות לשחרור חטופים, שבמסגרתן שוחררו נשים, קשישים וילדים ישראלים מידי חמאס. חמאס מייצר נרטיב חדש: ישראל היא “התוקפן”, החוטף נשים, קשישים וילדים. יתרה מזאת, בכירי חמאס משתמשים במילה “נאצי” בהצהרותיהם כדי לתאר את ישראל ופעולותיה, על מנת לפרק את ההשוואה בין חמאס לנאצים ולהפוך אותה על פניה, כך שישראל עכשיו היא זו המושווית לנאצים.
למה בחמאס טוענים ל”שואה”
בנאומו בינואר 2024 הקפיד בכיר חמאס אסאמה חמדאן להשתמש במונחים “תוקפנות נאצית” ו”מלחמת השמדה” המנוהלת על ידי ישראל, כדי לתאר את המתרחש בעזה. נביל אבו רודיינה, דוברו של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אמר כי “סדרת פשעי ההריגה” של צה”ל ברצועת עזה וביהודה ושומרון מהווה “מלחמת השמדה כנגד העם הפלסטיני”.
בכירים פלסטינים באש”ף ובחמאס משתמשים במונחים “השמדה” ו”שואה”, כדי לחזק את ההשפעה על דעת הקהל וליצור רושם שלפיו ישראל מבצעת “שואה” בעם הפלסטיני. הם מנסים להגביר את הביקורת בקרב הקהילה הבינלאומית כשהם שואלים: “כיצד יכול העם היהודי, אשר חווה את השואה, לגרום שואה לעם אחר?”. הפלסטינים מעוניינים גם ליצור “תחושות אשם” במערב, שכן תמיכתו בישראל מהווה למעשה, לדידם, תמיכה בשואה המבוצעת כנגד בני עמם.
בינואר 2024 פתח חמאס בקמפיין ברשתות החברתיות, כשהוא משתמש במחבלות הכלואות בישראל לצורך תעמולת-הנגד שלו. הארגון פרסם פוסטים רבים, שבהם מתוארות “האסירות הפלסטיניות” כמי שסובלות מהתעללות בבתי הכלא וכמי ש”מצויות בסכנה”. זאת ועוד, חמאס פירט את “ההתעללויות” מהן סובלות הנשים הפלסטיניות בבתי הכלא בישראל: “הכאות קשות ועינויים, בדיקות (גופניות) משפילות” ועוד.


השימוש הציני במניעים הומניטריים, הפורטים על המיתרים הרגשיים של הקהילה הבינלאומית, משחק לידיהם של הפלסטינים בבואם לנקות עצמם מאשמת הטבח ב-7 באוקטובר, ולהפוך את ישראל ל”צד הרע” בסיפור.