top of page

פחות ממדינה: תקדימים מהעולם לריבונות מיוחדת

אור יששכר, סא”ל (מיל’) עו”ד מוריס הירש, תא”ל (מיל’) יוסי קופרווסר

או ריבונות מלאה או “כיבוש”? תקדימים מהעולם מוכיחים שאפשר ריבונות מיוחדת.


על אף הדיון הציבורי הער ביחס לעתיד השליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, מבט מפוכח יותר מגלה כי הוויכוח הסוער הוא בעיקר סביב הפרטים הקטנים ולא סביב המהות. מצד אחד, האגף הימני של המפה הפוליטית לא מציע ריבונות מלאה בכל שטחי יהודה ושומרון – תוכניות של גורמים פוליטיים מהימין כוללות ישות פלסטינית בפורמט כלשהו (מדינה, אוטונומיה, שלטון עצמי וכו’) בלפחות חלק מיהודה ושומרון. מצד שני, גם האגף השמאלי של המפה הפוליטית לא מאמין בנסיגה מלאה לקו שביתת האש של 1949 – רוב הפתרונות של גורמים מהשמאל מדברים לפחות על שליטה ישראלית בבקעת הירדן, ריבונות ישראלית בגושי התיישבות, ופירוז אפקטיבי של היישות הפלסטינית. כך או כך, ישנה הסכמה רחבה על כך שפתרון אמצע יצירתי הוא הדרך המעשית לגשת לסוגיה, פתרון אשר מבטיח את ביטחונה הלאומי של ישראל ומתחשב במצב הפלסטינים וצרכיהם במידת האפשר.


ברם, למיטב ידיעתנו עוד לא יצא מחקר מקיף ומסודר שסוקר תקדימים מהעולם של שטחים בעלי מעמד ריבוני מיוחד. הואיל וכל יישות פלסטינית שתקום (אם בכלל) תצטרך להיות בעלת מאפיינים ריבוניים מיוחדים (או מוגבלים), יהיה זה נבון ללמוד ממקרי בוחן אחרים שיישמו פתרון של ריבונות מיוחדת על מנת להתמודד עם מצב גאו-פוליטי ייחודי, הגם ברמה התיאורטית בלבד.


מחקר זה מציג למעלה מ-60 מודלים הקיימים בעולם לטריטוריות, שטחי חסות ואזורים בעלי ריבונות מיוחדת. סידורים מדיניים ייחודיים אלה מבטאים את רצונה של המדינה הריבונית להבטיח את האינטרסים שלה דרך שליטה מסוימת על ענייני החוץ, הביטחון וההגירה של הטריטוריות תוך מתן תופש אזרחי בהיקף נרחב לנהל את ענייניהן הפנימיים, תוך הסכמה מלאה מצד הקהילה הבינלאומית ותוך עמידה מלאה בחוק הבינלאומי.

אין לראות באף אחד מהמקרים שיתוארו להלן מודל שניתן להתאימו כפי שהוא או אפילו בשינויים קלים למקרה הישראלי-פלסטיני. כל מקרה הוא ייחודי ונוצר בהקשר מסוים שאליו הוא הותאם, ואי אפשר לנתקו מהקשר זה, ועם זאת, יתכן שהיכרות עם מקרים אלה תעודד חשיבה יצירתית בהקשר הייחודי והכל כך מסובך של הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים.


המחקר מתמקד בהרחבה בשלושה מהם: המודל ההולנדי, המודל האמריקאי והמודל הבריטי. כך למשל, הולנד מחזיקה בשש טריטוריות בקריביים בעלות מעמד משתנה, שתושביהן אינם נהנים מחופש לקבוע את עתידם בתחומי חוץ, ביטחון ואזרחות ולא מזכות הגירה אוטומטית להולנד האירופית, על אף שהם כפופים להחלטות הפרלמנט והכתר בעניינים אלה. ארה”ב מחזיקה בטריטוריות בלתי משולבות שאינן במעמד מדינה ותושביהן אינם זכאים להצביע בבחירות, ולא תמיד בעלי אזרחות אמריקאית, על אף שהם משלמים מיסים, מתגייסים לצבא וכפופים לסמכות הקונגרס והנשיא. בריטניה שולטת על טריטוריות וקולוניות אשר אינן חופשיות להצביע בבחירות ולקבוע על עתידן בתחומי חוץ, ביטחון ואזרחות על אף שהן כפופות לסמכות הפרלמנט והכתר. כפועל יוצא מזה ישנם 6 סוגים שונים של אזרחות בריטית, כולל “נתין”, “בעל מוצא” ו”בעל חסות”. כל זאת, כאמור, תוך עמידה מוחלטת בתנאי החוק הבינלאומי ובהסכמה מלאה של הקהילה הבינלאומית.

 

מדינת ישראל איננה הולנד, ארה”ב או בריטניה, והיא מקיימת צורה דמוקרטית ייחודית המהווה בבסיסה בית לאומי לעם היהודי אשר בחוקיו ובמהותו נועד לשרת מטרה ציונית זו. המודלים האחרים מתבססים ברובם גם על מציאות קולוניאליסטית אשר איננה משקפת את החיבור העמוק של העם היהודי לארצו, בניגוד לאמריקאים בסמואה או להולנדים בקורסאו; ואינם כוללים ישות אשר מטרתה המוצהרת לנהל מאבק מזויין עד חורמה בישות ה”מנהלת”. אשר על כן, כאמור, לא מוצע לאמץ מודל מסוים על כל מרכיביו, אלא להיפתח לאפיקים נוספים שיוצאים מהקופסה על מנת להגיע לפתרון הולם שתואם את מצבנו הייחודי.

מחקר זה יוצא למסע מסביב לעולם מתוך שאלת גג מהותית – מהי ריבונות מיוחדת?

 


 

סקירת הריבונות המיוחדת – היכנסו למחקר המלא ב-PDF

  • מסע בעולם: דוגמאות להסדרים טריטוריאליים ייחודיים

    • 66 טריטוריות מיוחדות ברחבי העולם: לא כל טריטוריה בעולם היא מדינה עצמאית

    • שטחי מחלוקת בעולם שאין דרישה להקים בהם מדינות עצמאיות

    • שטחים ללא רציפות טריטוריאלית – מדינות מובלעות, מובלעות חוץ, טריטוריות בלתי רציפות, טריטוריות מעבר לים: לא כל ישות מדינית מתקיימת בשטח יחיד ורציף

  • שלושת המודלים המרכזיים: ההולנדי, האמריקאי והבריטי

    • המודל ההולנדי

    • המודל האמריקאי

    • המודל הבריטי

קישור להורדת מסמך
Logo Israel War Database6.png

יש לך עוד מידע לשתף את העולם? כתבו לנו

© 2023 מבית היוצר של הביטחוניסטים.

בנייה ועדכון שוטף: ישי גלב

bottom of page