ישראל מסתמכת יותר מדי על הסיוע הצבאי האמריקאי

בנובמבר 1999 הקדיש המגזין פורצ'ן גיליון מיוחד ל"איש העסקים של המאה". הוא הציג פרופילים של אנשי העסקים האמריקאים המצליחים ביותר של המאה העשרים, שיטותיהם ותרומתם.

אישיות בולטת אחת הייתה תומאס ווטסון ג'וניור (1914-1993), מנכ"ל IBM בשנים 1956-1971, מנהיג עסקי יצירתי ואמיץ שהיה מוכן לקחת סיכונים גדולים ובמידת הצורך להתמודד עם כישלונות. לדברי ווטסון, לקיחת סיכונים גדולים והתמודדות עם כישלונות היו המפתח להצלחה, אך היה צורך לפתור בעיות ללא דיחוי.

הפתרונות של העולם התאגידי יכולים להיות מיושמים לצרכים של מדינות ריבוניות. נכון לעכשיו, למדינת ישראל יש כמה בעיות קשות שצריך לפתור. מקבלי ההחלטות בה הציבו את המדינה במצב של תלות בארצות הברית לאספקה חיונית של נשק ותחמושת.

עם זאת, מעבר לבעיית שרשרת האספקה מסתתרת בעיה גדולה יותר, והיא מערכת היחסים של ישראל עם ארצות הברית. ניכר כי חלק מקובעי המדיניות האמריקאים חשים אי-נוחות עם מדינת ישראל חזקה ועצמאית. ההשלכות של קבלת ההחלטות הלקויה חזרו לסטור לנו בפרצוף. כך למשל, המשבר ואובדן חיי חפים מפשע ב-7 באוקטובר 2023 נבעו מהצטברות של החלטות שגויות, חלקן משנים קודמות.

שני פרסומים שפורסמו לאחרונה העלו את הבעיות הנוכחיות שלנו על סדר היום, ניתוח של ד"ר מרדכי (מוטי) קידר ומאמר של מייקל דוראן, מנהל המרכז לשלום ולביטחון במזרח התיכון ועמית בכיר במכון הדסון בוושינגטון.

ד"ר קידר שאל את השאלה הבסיסית: "כיצד הפכה ישראל לתלויה כל כך בארה"ב?", השיב בציטוט מאמר של רון בן ישי מ-ynet והפנה לרויטרס. על-פי ממצאיו, ממשל אובמה דרש שכספי הסיוע האמריקניים לא יושקעו בישראל. הם לא רצו לממן את התעשייה הביטחונית הישראלית ושכנעו את ישראל לקבל חבילת סיוע כספית גדולה יותר במקומה. כך הקריבה ישראל את חירותה לייצר סוגים מסוימים של נשק והפכה לתלויה בארה"ב.

יתר על כן, מלאי שאוחסן בישראל אזל בעת העברתו לאוקראינה, אך לא חודש. קידר שואל איך בדיוק הגענו למצב הזה, ומי אחראי להעמיד את ישראל במצב של תלות אסטרטגית וחוסר ודאות כאלה.

מאמרו האחרון של מייקל דוראן, "התקיפה האיטלקית של ביידן: המדיניות האמריקאית המתמשכת של משלוחי תחמושת איטיים לישראל אינה נוגעת לרפיח" (שפורסם במגזין טאבלט ב-20 ביוני 2024) ביסס את העובדה כי למרות הכחשותיו המוצדקות, ממשל ביידן נוהג לפעול באמצעות משלוחי נשק "איטיים" לישראל והמניע האמיתי שלו היה לשמור על בעלת בריתו "מרוסנת":

מקור תמונה: האתר של ה jcpa.org.il

"חיזבאללה מהווה את האיום הצבאי הישיר האימתני ביותר שישראל מתמודדת איתו. עימות בקנה מידה מלא עמה ישרוף כמות עצומה של ציוד ותחמושת בתקופה קצרה מאוד, והוא עלול למשוך את איראן באופן ישיר יותר למלחמה. הישראלים הגיעו לוושינגטון כדי להצטייד ולהיות מוכנים לעימות אם יפרוץ. האמריקאים, לעומת זאת, מבקשים לרסן אותם. מטרת התקיפה האיטלקית היא לאלץ את הישראלים להיות תלויים בארה"ב, למנוע מהם את היכולת לתכנן תוכניות ארוכות טווח, כלומר תוכניות לגבי חיזבאללה ואיראן".

הן קידר והן דוראן עוסקים בנושא קבלת החלטות ארוכות טווח מנקודות מבט שונות, ובמשתמע מסכימים על חשיבות שימור האפשרויות המדיניות של ישראל.

פתרון הבעיה שלנו הוא השלב הבא. כאן אנו יכולים ללמוד מחוכמתו של טום ווטסון: "הדבר הגרוע ביותר שיכולנו לעשות [היה] לשכב בלי מעש עם כל בעיה. האפשרויות הן לפתור את זה מהר, לפתור את זה נכון או לא נכון. אם היינו פותרים את זה לא נכון, זה היה חוזר ונותן לנו סטירה בפרצוף, ואז היינו יכולים לפתור את זה נכון". היופי בגישתו של ווטסון הוא בפשטותה ובהיגיון הטוב שלה.

הגיע הזמן לפתור את הבעיות העומדות בדרכה של ישראל למען ביטחונה ועצמאותה.